תרבות של עסקים לצד אחריות חברתית
"רבים טועים לחשוב שפילנתרופיה פירושה נדבנות, פילנתרופיה היא אהבת האדם ! היא דרך חיים!.
המורכבות והיופי שבפילנתרופיה ,מגלמים את היכולת של האדם לחבר בין ההכרה
החשיבתית - המח ,לבין הרגש והאמפתיה לאחר- הלב .
זהו ערך יסודי ביהדות המחנך לנתינה, לגמילות חסדים, לערבות הדדית, לכבוד האדם ולתמיכה בחלש, כולם מושרשים עמוק במי שאנחנו .
הייתה לנו הזכות להיוולד למשפחה שהכירה בערכי הנתינה ובאחריות שלה לאנשים סביבה.
כשאדם נותן ומרגיש שהוא מתרוקן, זו הקרבה, כשאדם נותן ומרגיש שהוא מקבל, זו אהבה. הנתינה מסמלת עבורי אהבה. כי היא מגלמת את היכולת של אדם לחשוב מחוץ לגבולות עצמו וצרכיו ,כדי לעשות טוב למען האחר"
(ליאון רקנאטי בנו של דניאל רקנאטי ז"ל).
הפילנתרופיה של המשפחה, הטביעה את חותמה בנרטיב ההיסטורי של מדינת ישראל.
מסורת הנתינה רבת השנים ,החלה בימי הסב ליאון רקנאטי ז"ל ביוון והמשיכה עם עלייתו לישראל בראשית שנות ה – 30.
ליאון רקנאטי ראה את עצמו כמי שמתפקידו לדאוג לרווחת קהילת יהודי סלוניקי, שרבים ממנה עלו לארץ ישראל בחוסר כל ומעשי הנתינה שלו ,נותבו בראשיתם בעיקר לקולקטיב של יהודי קהילת יוון ויוצאי ספרד.
בשנת 1936 יזם ותרם כספים להקמת "מטבח זול לנצרכים" ששימש כבית תמחוי לנזקקים מקרב עולי יוון, אשר נקרא " מטבח זול לנצרכים".
להבדיל מ"נזקקים", ה"נצרכים" נדרשו לשלם בעבור ארוחה חמה מחיר זניח , על מנת שלא לפגוע בכבודם.
הוא חידש בארץ ישראל את קרן המילגות למתלמדים שהפעיל עוד בסלוניקי וסייע באמצעות מלגות לימודים במוסדות חינוך בהאמינו שהשכלה היא הדרך לקדם את בני הקהילה ולשלבם בבניית הארץ.
ליאון רקנאטי ז"ל היה פעיל בתחום הציבורי והלאומי.
חבר "קרן היסוד", "אגודת שוחרי האוניברסיטה" בירושלים, "האגודה למלחמה בשחפת", יו"ר מועדון חברתי מסחרי "קדימה", אגודת שוחרי "הבימה".
הוא השתתף בוועדות ציבוריות רבות ותרם להן מכספו, זמנו ומרצו. הוא השתתף במוסדות כלכליים רבים וסייע לכל פעולה שהיוותה תרומה לפיתוח כלכלה ארץ ישראלית, תוך עידוד היוזמה הפרטית שהיה אחד מחסידיה.
בניו המשיכו בקו שהתווה אביהם בתחום הנתינה לציבור.
פעילותם אופיינה בעשייה לטובת הכלל, בין היתר, גם באמצעות פעילויות המכוונות להגשמת יעדים ציוניים מרכזיים כמו סיוע בקליטת עליה וייזום פרויקטים כלכליים.
עיקר פעילותם אופיינה במתן תרומות כספיות למימון פרויקטים חברתיים בתחומי החינוך, התרבות, והבריאות.
מאמצע שנות ה- 50, בתקופת כהונתו של דניאל רקנאטי כמנכ"ל הבנק, יוסדה קרן תאגידית בשם "קרן המצוקות" שייעודה היה להיענות לפניות של אנשים שבאו מחוץ לבנק, כדי לקבל סיוע כספי.
העובדת שהייתה אחראית לקרן מספרת : " היו באים למנכ"ל אנשים מהרחוב ומבקשים ממנו כסף.. הוא תמיד היה מוציא את ארנקו האישי ונותן להם כסף וכשאמרתי לו: אתה הרי יודע שהרבה מהם עובדים עלינו, השיב: כן, 10 אחוז מהם עובדים עלינו, אבל 90 אחוז לא, וזה שווה בשבילי הכול"
לצד "קרן המצוקות" הפעיל באותה עת דניאל רקנאטי את "קרן התרומות" שיועדה למוסדות שהבנק תרם להם בקביעות ואשר טיפלו במצוקות של חולים, עיוורים ועניים.
בתקופת כהונתו של דניאל רקנאטי כמנכ"ל בנק דיסקונט ובמיוחד משנות ה- 60 ואילך, גדל היקף הפילנתרופיה הפרטית של המשפחה במידה ניכרת.
בשנות ה- 60 המוקדמות ייסדו ארבעת בניו של ליאון רקנאטי ז"ל קרן פילנתרופית פרטית "קרן יהל ע"ש יהודה ליאון רקנאטי" במטרה להמשיך את מסורת המשפחה שהקדישה עצמה לסיוע לקהילה.
במהלך השנים הקימה הקרן והייתה שותפה בהקמת גופים חשובים כגון :בתי הספר למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית בירושלים, מדעטק - המוזיאון הלאומי למדע לטכנולוגיה וחלל בחיפה, בית מטי - האגודה למלחמה בסרטן, מרכז רקנאטי לרפואה פנימית בבית החולים ביילינסון, הוספיס לחולים סופניים בבית החולים תל השומר, קתדראות למחקר במכון ויצמן ובאוניברסיטה תל אביב (קרן למחקר רפואי), בית האבות ע"ש ליאון רקנאטי בפתח-תקווה, בית הכנסת היכל יהודה בתל אביב, המכון לשיקום נפגעי ראש בתל אביב, אולם רקנאטי במוזיאון תל אביב, רכישות לאוסף במוזיאון ישראל, קרן ירושלים, קרן תל אביב לספרות ולאמנות-פרויקט קולנוע ומרכז תאטרון נסיוני, פרס המורה היזם והעובד הסוציאלי היזם וכן ממשיכה לחלק מלגות לימודים לסטודנטים באמצעות הקרן למתלמדים ע"ש ליאון רקנאטי ז"ל.
מראשית שנות האלפיים מתרכזת הקרן בעיקר בסיוע לפרויקטים ולעמותות העוסקים בחינוך וברווחה, בקהילות צעירות ובבריאות.
בהיסטוריוגרפיה של הבנק, מוצגים בני המשפחה כנדבנים, בעלי לב רחב ורגישות חברתית גבוהה, הקשובים לצרכים חברתיים מגוונים.
רבים רואים במעשי הנדבנות כמעשה ראשוני וחדשני בנוגע לנורמות שהיו נהוגות בתחום בעשורים הראשונים שלאחר קום המדינה.
פעילותם הנדבנית, נחשבה באותה עת לפורצת דרך ויוצאת דופן .
"דפוסי הנתינה של המשפחה מעת היוסד הבנק, ביטאו נטייה אישית ששאבה מתפיסת עולם חברתית מגובשת"(ד"ר ריקי גליה "מפילנתרופיה לאחריות חברתית של עסקים")
"חמלה ונתינה, הם עבורי דרך חיים. מאז ומתמיד אני ממשיכה מסורת משפחתית של נתינה ועזרה לזולת, וזאת כחלק מהערכים עליהם גדלתי, ולאורם גם חינכתי את בנותיי. אני שואפת לנתינה שתביא לשינויים משמעותיים וליצירת חברה ישראלית משגשגת ובת קיימא. בניתי לעצמי חיים משמעותיים ומספקים וזאת מבלי לשכוח הקשבה ללב, לבטן ולראש, כששמחה, צניעות ואהבת הזולת והארץ שלובים זה בזה" (יהודית יובל רקנאטי. בתו של דניאל רקנאטי ז"ל).
"אני מייחס חשיבות רבה לדוגמא שספגנו מבית, כמניע המשמעותי שעיצב ומלווה את אחותי ואותי עד היום בעשייתנו הפילנטרופית ועל כי התברכנו, ביכולת לסייע סיוע ישיר ובלתי אמצעי .
מי שהתנסה בנתינה, יודע עד כמה רב הסיפוק, עד כמה זה מוסיף משמעות לחיים ונותן הרגשה נהדרת" (ליאון רקנאטי בנו של דניאל רקנאטי ז"ל)
את תכונת הנדבנות והפעילות הציבורית, הצליח ליאון רקנאטי ז"ל להשריש ולהוריש לבניו, לנכדיו ולניניו עד עצם היום הזה.
קישורים:
קרן יהל: www.grg.co.il/yahel_foundation
מדעטק: www.madatech.org.il
בי"ס מנע"ס: https://en-recanati.tau.ac.il
בית אבות: www.recanati.org.il
המורכבות והיופי שבפילנתרופיה ,מגלמים את היכולת של האדם לחבר בין ההכרה
החשיבתית - המח ,לבין הרגש והאמפתיה לאחר- הלב .
זהו ערך יסודי ביהדות המחנך לנתינה, לגמילות חסדים, לערבות הדדית, לכבוד האדם ולתמיכה בחלש, כולם מושרשים עמוק במי שאנחנו .
הייתה לנו הזכות להיוולד למשפחה שהכירה בערכי הנתינה ובאחריות שלה לאנשים סביבה.
כשאדם נותן ומרגיש שהוא מתרוקן, זו הקרבה, כשאדם נותן ומרגיש שהוא מקבל, זו אהבה. הנתינה מסמלת עבורי אהבה. כי היא מגלמת את היכולת של אדם לחשוב מחוץ לגבולות עצמו וצרכיו ,כדי לעשות טוב למען האחר"
(ליאון רקנאטי בנו של דניאל רקנאטי ז"ל).
הפילנתרופיה של המשפחה, הטביעה את חותמה בנרטיב ההיסטורי של מדינת ישראל.
מסורת הנתינה רבת השנים ,החלה בימי הסב ליאון רקנאטי ז"ל ביוון והמשיכה עם עלייתו לישראל בראשית שנות ה – 30.
ליאון רקנאטי ראה את עצמו כמי שמתפקידו לדאוג לרווחת קהילת יהודי סלוניקי, שרבים ממנה עלו לארץ ישראל בחוסר כל ומעשי הנתינה שלו ,נותבו בראשיתם בעיקר לקולקטיב של יהודי קהילת יוון ויוצאי ספרד.
בשנת 1936 יזם ותרם כספים להקמת "מטבח זול לנצרכים" ששימש כבית תמחוי לנזקקים מקרב עולי יוון, אשר נקרא " מטבח זול לנצרכים".
להבדיל מ"נזקקים", ה"נצרכים" נדרשו לשלם בעבור ארוחה חמה מחיר זניח , על מנת שלא לפגוע בכבודם.
הוא חידש בארץ ישראל את קרן המילגות למתלמדים שהפעיל עוד בסלוניקי וסייע באמצעות מלגות לימודים במוסדות חינוך בהאמינו שהשכלה היא הדרך לקדם את בני הקהילה ולשלבם בבניית הארץ.
ליאון רקנאטי ז"ל היה פעיל בתחום הציבורי והלאומי.
חבר "קרן היסוד", "אגודת שוחרי האוניברסיטה" בירושלים, "האגודה למלחמה בשחפת", יו"ר מועדון חברתי מסחרי "קדימה", אגודת שוחרי "הבימה".
הוא השתתף בוועדות ציבוריות רבות ותרם להן מכספו, זמנו ומרצו. הוא השתתף במוסדות כלכליים רבים וסייע לכל פעולה שהיוותה תרומה לפיתוח כלכלה ארץ ישראלית, תוך עידוד היוזמה הפרטית שהיה אחד מחסידיה.
בניו המשיכו בקו שהתווה אביהם בתחום הנתינה לציבור.
פעילותם אופיינה בעשייה לטובת הכלל, בין היתר, גם באמצעות פעילויות המכוונות להגשמת יעדים ציוניים מרכזיים כמו סיוע בקליטת עליה וייזום פרויקטים כלכליים.
עיקר פעילותם אופיינה במתן תרומות כספיות למימון פרויקטים חברתיים בתחומי החינוך, התרבות, והבריאות.
מאמצע שנות ה- 50, בתקופת כהונתו של דניאל רקנאטי כמנכ"ל הבנק, יוסדה קרן תאגידית בשם "קרן המצוקות" שייעודה היה להיענות לפניות של אנשים שבאו מחוץ לבנק, כדי לקבל סיוע כספי.
העובדת שהייתה אחראית לקרן מספרת : " היו באים למנכ"ל אנשים מהרחוב ומבקשים ממנו כסף.. הוא תמיד היה מוציא את ארנקו האישי ונותן להם כסף וכשאמרתי לו: אתה הרי יודע שהרבה מהם עובדים עלינו, השיב: כן, 10 אחוז מהם עובדים עלינו, אבל 90 אחוז לא, וזה שווה בשבילי הכול"
לצד "קרן המצוקות" הפעיל באותה עת דניאל רקנאטי את "קרן התרומות" שיועדה למוסדות שהבנק תרם להם בקביעות ואשר טיפלו במצוקות של חולים, עיוורים ועניים.
בתקופת כהונתו של דניאל רקנאטי כמנכ"ל בנק דיסקונט ובמיוחד משנות ה- 60 ואילך, גדל היקף הפילנתרופיה הפרטית של המשפחה במידה ניכרת.
בשנות ה- 60 המוקדמות ייסדו ארבעת בניו של ליאון רקנאטי ז"ל קרן פילנתרופית פרטית "קרן יהל ע"ש יהודה ליאון רקנאטי" במטרה להמשיך את מסורת המשפחה שהקדישה עצמה לסיוע לקהילה.
במהלך השנים הקימה הקרן והייתה שותפה בהקמת גופים חשובים כגון :בתי הספר למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית בירושלים, מדעטק - המוזיאון הלאומי למדע לטכנולוגיה וחלל בחיפה, בית מטי - האגודה למלחמה בסרטן, מרכז רקנאטי לרפואה פנימית בבית החולים ביילינסון, הוספיס לחולים סופניים בבית החולים תל השומר, קתדראות למחקר במכון ויצמן ובאוניברסיטה תל אביב (קרן למחקר רפואי), בית האבות ע"ש ליאון רקנאטי בפתח-תקווה, בית הכנסת היכל יהודה בתל אביב, המכון לשיקום נפגעי ראש בתל אביב, אולם רקנאטי במוזיאון תל אביב, רכישות לאוסף במוזיאון ישראל, קרן ירושלים, קרן תל אביב לספרות ולאמנות-פרויקט קולנוע ומרכז תאטרון נסיוני, פרס המורה היזם והעובד הסוציאלי היזם וכן ממשיכה לחלק מלגות לימודים לסטודנטים באמצעות הקרן למתלמדים ע"ש ליאון רקנאטי ז"ל.
מראשית שנות האלפיים מתרכזת הקרן בעיקר בסיוע לפרויקטים ולעמותות העוסקים בחינוך וברווחה, בקהילות צעירות ובבריאות.
בהיסטוריוגרפיה של הבנק, מוצגים בני המשפחה כנדבנים, בעלי לב רחב ורגישות חברתית גבוהה, הקשובים לצרכים חברתיים מגוונים.
רבים רואים במעשי הנדבנות כמעשה ראשוני וחדשני בנוגע לנורמות שהיו נהוגות בתחום בעשורים הראשונים שלאחר קום המדינה.
פעילותם הנדבנית, נחשבה באותה עת לפורצת דרך ויוצאת דופן .
"דפוסי הנתינה של המשפחה מעת היוסד הבנק, ביטאו נטייה אישית ששאבה מתפיסת עולם חברתית מגובשת"(ד"ר ריקי גליה "מפילנתרופיה לאחריות חברתית של עסקים")
"חמלה ונתינה, הם עבורי דרך חיים. מאז ומתמיד אני ממשיכה מסורת משפחתית של נתינה ועזרה לזולת, וזאת כחלק מהערכים עליהם גדלתי, ולאורם גם חינכתי את בנותיי. אני שואפת לנתינה שתביא לשינויים משמעותיים וליצירת חברה ישראלית משגשגת ובת קיימא. בניתי לעצמי חיים משמעותיים ומספקים וזאת מבלי לשכוח הקשבה ללב, לבטן ולראש, כששמחה, צניעות ואהבת הזולת והארץ שלובים זה בזה" (יהודית יובל רקנאטי. בתו של דניאל רקנאטי ז"ל).
"אני מייחס חשיבות רבה לדוגמא שספגנו מבית, כמניע המשמעותי שעיצב ומלווה את אחותי ואותי עד היום בעשייתנו הפילנטרופית ועל כי התברכנו, ביכולת לסייע סיוע ישיר ובלתי אמצעי .
מי שהתנסה בנתינה, יודע עד כמה רב הסיפוק, עד כמה זה מוסיף משמעות לחיים ונותן הרגשה נהדרת" (ליאון רקנאטי בנו של דניאל רקנאטי ז"ל)
את תכונת הנדבנות והפעילות הציבורית, הצליח ליאון רקנאטי ז"ל להשריש ולהוריש לבניו, לנכדיו ולניניו עד עצם היום הזה.
קישורים:
קרן יהל: www.grg.co.il/yahel_foundation
מדעטק: www.madatech.org.il
בי"ס מנע"ס: https://en-recanati.tau.ac.il
בית אבות: www.recanati.org.il